מקור משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ה׳:י״ח
18 נוֹיֵי סֻכָּה אֵין מְמַעֲטִין בְּגָבְהָהּ אֲבָל מְמַעֲטִין בְּרָחְבָּהּ. הָיוּ נוֹיֵי הַסֻּכָּה מֻפְלָגִין מִגַּגָּהּ אַרְבָּעָה טְפָחִים אוֹ יֶתֶר פְּסוּלָה. שֶׁנִּמְצָא הַיּוֹשֵׁב שָׁם כְּאִלּוּ אֵינוֹ תַּחַת הַסְּכָךְ אֶלָּא תַּחַת הַנּוֹיִים שֶׁהֵן אֳכָלִין וְכֵלִים שֶׁאֵין מְסַכְּכִין בָּהֶן:
פירוש מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ה׳:י״ח
18 נויי סוכה אין ממעטין וכו'. שם דף י"ב תנא נויי סוכה אין ממעטין בסוכה. פי' בשיעור עשרים אמר רב אשי ומן הצד ממעטין:
19 היו נויי סוכה וכו'. שם אתמר נויי סוכה המופלגין ממנה ארבעה רב נחמן אמר כשרה ורב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי פסולה ובהלכות וקי"ל דיחיד ורבים הלכה כרבים. ויש מי שמפרשה דוקא בצלת הנויין מרובה מחמתן ואין נראה כן מדברי רבינו: